עידו,אח יקר שלי

עידו, אח שלי היקר

הסיפור התחיל אי שם בחוף מבודד בסיני, במקרה היינו שם רק אני ואתה לבד בחוף,

קמנו באחד הבקרים לראות את הזריחה ,עם כוס קפה שחור. ומיד התחילה עוד שיחה אחת מאין ספור שיחות שלנו. דיברנו על מה נעשה אחרי אילת, אתה כבר היית עם כרטיס כיוון אחד לטיול במזרח, וברגע שהבנת שאני לא תכננתי כלום לאחרי השנה הראשונה באילת, החופשה הזאת בסיני הפכה למסע שיכנוע שלך, שאני חייב להצטרף אלייך לטיול .

וכמובן שעם העקשנות האופיינית לך, הצלחת לשכנע אותי, בלי הרבה מאמץ.

חזרנו מסיני, וכל אחד המשיך לדרכו עד שניפגשנו בהמשך.

אתה עלית על טיסה למזרח ואני חזרה לשלושה חודשים אחרונים באילת, לעבוד כמו חמור כדי להצטרף אלייך.

ואז אחרי כמעט שלושה חודשים, שכבר טיילת עם דשה ,הגשמנו את השיחה ההיא בסיני ונפגשנו בויאטנם .

ושוב אותו הסיפור ,אתה משכנע אותי לעשות משהוא, שבחיים לא הייתי חושב ,ולא הייתי עושה ,

וזה לעשות את ויאטנם ,על אופנוע.

שאין לי רישיון ,ולא נהגתי בחיים על אופנוע לפני כן .

זאת הייתה חוויה מטורפת!!! ובלתי נשכחת .

אחרי ויאטנם ,המשכנו לקמבודיה, נאפל, והודו.

צברנו בכל מקום ומקום חוויות מטורפות ,חברים חדשים, נופים עוצרי נשימה.

ראיתי אותנו משתנים, ומתבגרים.

ואת הזוגיות המדהימה שלך ושל דשה מתחילה לרקום עור וגידים, ואז אחרי שדשה חזרה לארץ הגיע עוד מסע שיכנוע שלך, אמרת לי דור אתה חייב ללמוד לגלוש גלים בסרי לנקה.

וככה בסוף הטיול בלי יותר מידי כסף, שאתה גם מלווה לי לא מעט, הגענו לסרי לנקה

ווואווווו אחי איזה מקום מטורף ,הדרך המושלמת לסיים טיול מושלם.

וכמובן שעם מורה תותח כמוך למדתי לגלוש, וכל יום עוברים מחוף לחוף וגולשים מהזריחה ועד השקיעה ,כמו שני ילדים מתלהבים ,צוחקים ושרים, ומחפשים כל דרך להוציא את האושר הזה שנמצא בתוכנו באותם רגעים.

אחי היקר, רוצה להגיד לך תודה ,תודה על מי שהיית ועל מי שאתה בשבילי .

תודה על אין ספור חוויות, שלא יחזרו ,אבל חרוטות לי בראש כאילו הן קרו אתמול .

אוהב אותך אחי היקר ואתה תמיד איתי בכל מקום וכל הזמן.