בלוויה
ילד שלי.
איך מתחילים? מאיפה מתחילים? אני לא יודעת
אני גם לא יודעת איך ממשיכים
ילד בכור שלי. אני כל כך אוהבת אותך, אני לא רוצה להיפרד ממך.
ולכתוב ממך מכתב כזה זה סוג של פרידה.
יש לי כל כך הרבה דברים לספר עלייך.
כל כך הרבה
אני לא יודעת אם הדף הזה יכול להכיל משהו
אין ספק שאתה גם ילד של ים. תמיד היו לי פחדים שתיסע לסרי לנקה ותגלוש בגלים מטורפים ופחדתי שיקרה לך משהו. אבל זה היה החלום שלך ולא הייתי מונעת ממך.
ובסוף כאן קרה לך משהו.
כי עם זה שאתה ילד מקסים, שובה לב, נסיך שלי, אוהב אדם, חייכן, נשמה טהורה, וכל הדברים הטובים שעוד אפשר להגיד - אתה גם עקשן, עקשן. אתה יודע טוב מאוד לעמוד על שלך.
מי שמכיר את סיפור החבלים בסירה. איזה כיף שזכינו לטיול הגדול הזה בים, איזה כיף
וכבר דיברת איתי על הטיול הגדול הבא, על ההפלגה הבאה.
ומה יהיה עכשיו? איזו הפלגה תהיה עכשיו?
ומה יהיה עכשיו? מי ילך עם אבא לכדורגל? בטח אני אצטרך להחליף אותך, אני לא בטוחה שאצליח להתמודד עם זה, אבל אני אשתדל.
בכלל אני לא יודעת - מה יהיה עם אבא? מה יהיה עם סבא? מה יהיה עם כולנו?
עידודי, עידודי שלי, אתה אחד מעשרה נכדים, עשרה נכדים בנים לסבא. אתה תמיד תישאר כזה בשביל סבא. עשרה נכדים רק שאתה תישאר בלב שלנו, בלב של כולם.
זה מזכיר לי, שיש לי מלא תמונות של שלושתכם – שלך, של ניב ושל שקד – התמונות הכי יפות שיש לי. עכשיו, זה יהיה של שניים – של שני החלקים שנשארו לי בלב.
דשה, אין לי מושג מה יהיה, אני לא יודעת מה להגיד לך. את איתנו לנצח, אנחנו נלווה אותך בכל דרך, שעה שעה, יום יום. עד עכשיו הייתי אמא רק לבנים, עכשיו יש לי בנים ובנות.
ועידו, אם כבר מדברים על ים - אז מי ילמד אותי סאפ גלים?
מי ימשיך איתי? מי?
אתמול בערב דיברתי עם גיל, שהיית יד ימינו במועדון.
גיל, אמרת לי שאתה לא יודע איך ממשיכים מכאן.
כשתגלה את נוסחת הקסם, אשמח שתגלה גם לי.
עידודי, כל כך אהבת את המועדון הזה ולעשות את כל מה שעשית שם -
אם זה במשרד, אם זה בים בהדרכה ואם זה עם ילדים שצריכים את זה.
דיברת כל הזמן על העמותה ואיך אפשר לעזור וליעל ולשפר, היה כל כך חשוב לך.
עידודי שלי, כל כך אהבת את החיים.
איך הלכת? איך הלכת? למה הלכת? נראה לי שלעולם אני לא אבין את זה
וכל החברים שלך, כל כך הרבה חברים אספת סביבך
כל כך הרבה חברים מדהימים אחד אחד. היינו בכל החתונות שלהם, כולם הזמינו אותנו
ובכולן רקדנו איתך, ובכולן כל כך נהננו ממך
גם בשבוע שעבר בחתונה של נבו
פשוט רדפתי אחרייך, לכל מקום שהלכת, הלכתי אחרייך
הלכתי אחרייך החוצה, לרחבה, לבר – פשוט רדפתי אחרייך
חסרת התחשבות שכמותי, לא היה אכפת לי שאני מקרצצת לך
אבל הכי כיף היה לרקוד איתך, אתה רוקד כל כך יפה, הכי כיף היה לרקוד איתך
אוסנת אני רוצה את כל התמונות בבקשה
ילד יפה שלי, קיבלת ממני את התלתלים ועוד שדרגת אותם.
ואתה כל כך יפה.
וככה תישאר לנצח, כל כך יפה.
ניב, שקד – אני עוד לא יודעת איך ממשיכים. אבל אני סומכת על ההבטחה שלכם, שאתם איתנו לנצח. שאתם קוברים אותנו ולא הפוך יותר לעולם. זה פשוט לא טבעי הפוך.
אתם הבטחתם שאנחנו נמשיך יד ביד, שאתם כאן בשבילי כל הזמן, וביקשתם שאני אבטיח שאני כאן בשבילכם – אז אני כאן בשבילכם. ואבא כאן בשבילכם.
עידודי תעזור לי, עידודי תעזור לי. תעזור לנו להתמודד.
תנו לי רק שלום, בלי מלחמות, רק טוב בין אנשים, רק אהבה, בלי לשון הרע – רק אהבה!
עידודי נהוג להגיד,
"תנוח על משכבך בשלום",
אז תנוח, תרקוד, תגלוש, תעשה מה שאתה רוצה.
אלוהים יקבל את זה.
בסוף השבעה
עידודי שלי
ככה אתה כתוב בטלפון שלי וככה תישאר לנצח
למרות שאתה ללא ספק עידודי של כולם
ילד שלי, נסיך שלי עידודי שלי
תמיד ידעתי שאתה קסם
אבל כנראה שלא ידעתי כמה
בשבוע שעבר עלינו שמענו כל כך הרבה דברים עלייך, כל כך הרבה סיפורים
כל אחד יותר מיוחד מדהים ומרגש מהשני...
בא לי לצרוח ולהגיד לך וואו אחד גדול
אתה מדהים, אתה פשוט מדהים
עשית, כמו בחיים כך גם במותך
כל כך הרבה חיבורים בין אנשים,
חיבורים חדשים וישנים
עידודי שלי, זה כואב, זה קשה מנשוא
זה כואב בכל נקודה בגוף
נראה לי שמה שיחזיק אותנו זה המשפחה
ניב, שקד זה בעיקר אתם...
וכל המעטפת המדהימה הזאת שאנחנו מקבלים
בזכותך.
ננציח אותך
אוהבת אותך לנצח ילד
שיר קצר שכתבה חברה ותיקה, נוגה, מאוסף של סיפורים -
במלאות 30 ימים
עידודי שלי
כתבו לך...
"אוהב אותך לנצח חבר אמת"
כתבו לך...
"פשוט הצלת אותי"
כתבו גם...
"האור שלך לנצח ילווה אותי"
"עכשיו הים הרבה יותר מלוח"
"אתה לי הים"
עוד הרבה דברים כתבו...
עוד הרבה דברים אומרים עלייך ילד שלי
דברים שקצת מחממים את הלב שכל כך כואב
30 יום עברו, ואנחנו בעוד "אירוע..."
האמת שכל יום הוא אירוע
אירוע ללכת לישון, אירוע לקום בבוקר
אירוע בכלל לעשות משהו...
רק שהאירועים אחרים, לא נכונים
במקום איזו מסיבת רווקים
או פשוט חתונה...
זה לא הגיוני שאתה לא כאן, כאן, פיזית, כאן איתנו
זה הזמן הכי ארוך בחיים שלא דיברנו...
זה הזמן הכי ארוך בחיים...
הלוואי והיה נגמר והיינו חוזרים לשיגרה
כשאתה כאן איתנו
שיגרה מדהימה שכזאת
אני עוד חושבת על זה בימים בלילות...
החברים המדהימים שלך החברים מהבית, מלווים אותנו ויוצאים מגדרם בשביל לנחם או להעלות לנו חיוך על הפנים, גם לעצמם...
החברים מהצבא, מגיעים אלינו חלקם באים עם חול מעזה על הרגליים, היישר אלינו...
האמת שעשית את כולם מאוד יצירתיים
אבל בעיקר כולם עצובים
המשפחה, החברים, כל הסביבה
כולם
כל כך הרבה אהבה אספת אלייך
זה לא סתם
אני יודעת ועוד יותר מבינה שזה מה שנתת בחייך
ילד שלי אתה כל כך חי, כל כך שמח
בכל התמונות, בכל הסרטונים,
הקול שלך
הצחוק שלך כל כך מדבק
שזה מדהים, אני רואה סירטון שלך ובמקום לבכות אני צוחקת כי אתה מצחיק אותי.
איזה בן אדם אתה
השבוע הוצאתי לחברים שלך את בוק בר המצווה שלך,
קצת הסתלבטו עלייך,
ברור שזה גם מה שאתה היית עושה
ונזכרתי איך שזרמת איתי ורקדנו סלסה בבר מצווה שלך
אוףףף הזיכרונות האלה
עידודי שלי,
אני צריכה ממך כוחות
זה כל כך קשה, כל כך קשה לחשוב על החיים כאן בלעדייך, בעולם האכזרי הזה.
מלאך שלי, תשמור עלינו מלמעלה, תשמור לי על ניב, על שקד, על אבא, סבא, נני, דשה, ליר
על כל המשפחה החברים החיילים
ויש משהו בלחשוב,
שטוב לך שמה
ואת כל הכבוד הראוי בעולם,
מגישים לך למעלה
תגלוש לך ילד בין הגלים, בין העננים
אני אחפש אותך תמיד
שלך לנצח
אמא