top of page

החברים נפרדים

לוויה

עידו

שאומרים שההוא שם למעלה לוקח את הטובים ביותר, היום, אני יודע בוודאות שזה נכון.

אתה מהסוג הזה.. מהזן הנדיר של האנשים שהשריר של הלב גדול מהשרירים הנראים לעין,

ונראת טוב בלי עין הרע.

הים היה הבית השני שלך, אם לא הראשון לעיתים,

ובכל תמונה שיצא לי לצלם אותך היה אפשר לראות את הקסם. את החיבור. את אהבה למקום הזה שמחייה אותך. היה לכולם ברור שאתה מבין משהו על החיים שאנחנו עוד לא הבנו, לא היה שום דבר שיכל לעצור אותך מלהנות מהרגע ומהגלים.

אדם נטול אגו, שמתחבר בקלות לכולם

וגורם לחיוכים לעלות בשניות!

הדרכת, חינכת והכשרת ילדים להיות הגרסא הכי טובה של עצמם. כמו שתמיד אתה רצית להיות.

שאפת וחלמת בגדול ועם זאת גם בצניעות.

חלמת להקים מועדון גלישה משלך בסרי לנקה.

דחפת את דשה להגשים את עצמה

ועזרת בכל מה שאפשר בדרך

היית הבן זוג המושלם וטוב באדם

אבל מי אני שאעיד. כולם פה עדי

כמה דיברת על הרצון למשפחה , חתונה ילדים.

על העתיד שלכם יחד.

ומעבר, תמיד היית שם בשביל כולם,

שאיפות גדולות לבחור קטן.

וכלום לא גדול עליך.

אני לא מעכל שאתה לא פה.

אני פשוט לא מאמין שהשארת אותנו פה לבד.

מי כאן שעומד סביבך היום, בכולם נגעת בקסם שלך.

בין אם בחבר שהיית, באח בנכד, במדריך, בלוחם באדם שאתה. שהיית.


עידו, אביב הגיע, ועליך לא פסחו,


לא חלמתי בסיוט הכי גרוע שזה יקרה ,ועוד לך.

אני מנסה להתנחם בעובדה המזעזעת

שאתה בגן עדן עכשיו, ואנחנו אלו שבגיהנום

ולמענך נמשיך את הטוב שלך

בשביל לעשות את המקום הזה לקצת יותר טוב.

כמו שרצית.


תנוח על משכבך בשלום

חבר, אח ואדם אהוב.

לא נשכח את הצחוק המעצבן שלך.

את החיוך, שלא ירד מהפנים

ואת התלתלי זהב שהאירו בכל מקום ומלאו כל חדר .


ועכשיו, החלק הזה בשיר שכלכך אהבת

שיר על הים - של הפיל הכחול

כמו נכתב עלייך:


״ועכשיו מעליו

יש צינור ענק שמכסה

איש קטן מנותק

שלא איכפת לו מכל מה שיהיה

בים של מטר מושלם

ת'אדרנלין שבדם לא נצליח אף פעם להסביר

את הכחול הגדול את הגלים והחול

את כל החבר'ה במים יושבים וצוחקים״

אוהבים אותך, וכבר מתגעגעים, כל החבר׳ה


ולסוף

באחת ההודעות האחרונות שכתבת לגיל המנהל שלך במועדון גלישה

אמרת ״אל תדאג, לכל מקום שאני הולך יש שקט״

הלכת, והשארת שקט תהומי.


סוף השבעה

עידו שלנו, אח שלנו

שבעה ימים זה לא מספיק זמן להאמין, לקבל ולהכיל את המצב הזה.

זה היה שבוע לא פשוט, שבוע שלם ישבנו, כאבנו, בכינו, שמענו סיפורים עלייך מכל מיני נקודות בחיים שלך, סיפורים מצחיקים, עצובים, כאלה שמלאו אותנו בגאווה על האדם שהיית.

כל מי שפגשנו במשך השבוע הזה מדבר עלייך רק טובות.

על החיוך, שמחת החיים, השלווה, האהבה האינסופית שהענקת לכולם, האכפתיות, החיוביות, הצניעות, הענווה ובעיקר על הלב הטוב שלך.

בלתי סביר שבן אדם אחד סחף כל-כך הרבה אנשים אחריו.

אבל זה אתה עידו. יחיד סגולה.

אם אנסה לתאר את כמות הטוב שעשית,

זה כמו שאנסה לתאר את כמות הגלים בים פשוט בלתי נגמר.

כי היכולת שלך להיות פשוט חבר אמת בלי שום תנאי או רצון לקבל בחזרה הפכה אותך לאהוב על כולנו.

היית החבר הכי טוב של כל אחד פה.

עידו אח שלנו לא נישכח אותך לעולם.

תמיד יהיה לנו חור בצורה שלך (מתולתלת ומחייכת)

ומבטיחים לך פה שהמשפחה האהובה שלך סבא משה, אמי, מארק, ניב, שקד ודשה - כולם עכשיו המשפחה שלנו מעכשיו ועד הסוף.

לתמיד נאהב, נזכור ונמשיך בדרך שלך לנצח.

bottom of page