בלוויה
עידו💔🥀
אח יקר שלי, כמה שאתה תחסר לי פה.
כל כך הרבה דברים בבן אדם אחד.
תמיד הסתכלתי עליך בהערצה של אח קטן, תמיד רציתי לגדול ולהפוך לבן אדם כמוך, עם ערכים חמלה דאגה אהבה לכולם ובפרט למשפחה שלך.
קשה לעכל שאתה לא איתי יותר, כי אני צריך אותך עוד הרבה, לא הספקתי ללמוד ממך הכל ואני רוצה ללמוד רק ממך, כי אתה עושה הכל מהלב ובצורה הכי טובה שאפשר, אתה היית המורה שלי לים ולחיים. כל שיחה, כל סשן בים, כל חיבוק ממך, תמיד דאגת לי יותר מכל דבר בעולם.
היית בן אדם עם לב זהב ותמיד עם חיוך על הפנים.
אף פעם לא עשית רע לאיש ותמיד רצית רק את הטוב ביותר לכולם, תמיד עזרת, פירגנת, הערת, ואותי זה רק שיפר כבן אדם.
ניסית להפוך אותי לגרסה הטובה ביותר שלי ולהעלות אותי מעליך, למרות שזה נראה משימה בלתי אפשרית.
היית העוגן של המשפחה תמיד חיברת בינינו בטוב וברע.
הרבה אנשים היו אומרים לי שיש לנו את אותו צחוק ואותו חיוך ואף פעם לא הייתי מבין את זה, אבל את האמת שאין מחמאה יותר טובה מזו.
רק ביום שבת גלשתי איתך ביחד ואמרתי לך שאני צריך שנגלוש יותר ביחד כדי שתגיד לי מה אני עושה לא נכון ואתה צחקת ואמרת לי ״אני אגיד לך גם מה אתה כן עושה נכון״ כי כזה אתה, תמיד מסתכל על הטוב ומפרגן כמה שיותר, וזה אחרי שכמעט התרסקתי באבנים שם ובאת לעזור לי.
אני מבטיח לך לשמור על המשפחה שלנו ולעמוד בכל המטרות שרצית שאעמוד בהם ואני אעשה הכל בשביל לרצות אותך ושתתגאה בי.
אח יקר שלי, אני אוהב אותך הכי בעולם ומתגעגע ברמה שאי אפשר לתאר, מקווה שטוב לך למעלה לפחות כמו שהיה לך טוב פה. תשמור עליי ועל כל המשפחה מלמעלה מלאך שלי. אני אוהב אותך לעד.❤
28.4.2024💔
במלאות 30 ימים
אח שלי,
30 יום.
30 יום שלא דיברנו.
30 יום שלא גלשנו.
30 יום שלא הלכנו ביחד לסמי.
30 יום שהחיים שלי כבר לא אותו דבר.
ב-30 יום האלה, סיפרתי לכולם עליך.
על הבן אדם שהיית.
על הגולש שהיית.
על האוהד שהיית.
והכי הרבה על האח שהיית.
עד לקטן הבאת אותי שישמע עליך גם הוא.
אני מדבר עליך בגאווה אחי, כל פעם שאני מזכיר את השם שלך עולה לי חיוך.
עדיין לא מתעכל לי שאתה לא פה, מסרב לקבל את זה שאני כותב על זה שאתה כבר 30 ימים לא איתי.
עדיין יש את הציפייה שיגיע יום ואני אצא אחרי סשן בים ואראה אותך בחלון של המשרד אומר לי ״יא תותח ראיתי איזה גלים תפסת״ עם חיוך ענק ומזכיר לי שאני צריך לבוא יותר.
ואם היית רואה איך המועדון נראה עכשיו…
היית כל כך שמח שהתחלנו להזיז שם משהו.
ואיזה מעגל גולשים עשו בשבילך.
ומי לא דיבר עליך אחי, קטן, הפיל הכחול, איזי ואיזה דברים הכינו בשבילך, אתה לא היית מאמין שזה כל זה בשבילך אחי.
וזה כזה מפגר המצב הזה אחי.
איך זה הגיוני שאח שלי הגדול, הבכור! כבר לא איתי?
שלא תגלוש איתי יותר, לא תבוא איתי למשחקים, לא תשב איתי אחד על אחד ותלמד אותי כל מה שאתה יודע, כל דבר שיכול לעזור לי בחיים.
אפילו לא הספקת לקחת אותי לטיול לפני צבא שהבטחת לי, ואני עומד לעשות אותו בלעדיך, לזכרך.
עכשיו היינו אמורים להיות בסרי לנקה אני, אתה, עם הגלשנים והגלים. לגלוש עד שכבר אי אפשר, לישון ואותו דבר יום למחרת, במשך שלושה שבועות זה היה אמור להיות השגרה שלנו.
הלכת לי מהר מידי אחי, לא קיבלתי ממך מספיק, לא חוויתי אותך מספיק.
זה בדיוק הזמן שהיינו צריכים להתחיל לצאת ליותר מקומות ביחד, שאני כבר חוקי. אפילו על בירה לא הספקנו לשבת ביחד.
אחי, 30 יום שאתה לא יוצא לי מהראש לשנייה.
30 יום שאני מתגעגע בלי הפסקה.
תודה על 18 שנה וחודש שהיית איתי, דאגת, אהבת, לימדת ועשית הכל בשבילי. אני באמת מעריך את זה.
עידו, אני אוהב אותך הכי בעולם, אחיך הקטן💔💚